top of page
ספרים, מייצגים ומחשבות
אני זוכרת שעורי ריקוד. טרז איפרה אותי כמו ברבור מאגם הברבורים. היא אמרה שיש לי את צבע העור הכי דומה לשלה, אבל אני ידעתי שהיא בחרה בי בגלל שרקדתי הכי טוב.
אני זוכרת את הביקור של סאדאת. אני זוכרת אותו עומד בפתח המטוס. ידו מורמת לשלום. אני זוכרת את אבא שלי אומר - תסתכלו על האיש מאחוריו. כמה הוא מפחד. אני הסתכלתי וראיתי את הפחד שלו בעיניים. ניסיתי לחשוב למה הוא כל כך מבועת אנחנו הרי בסך הכל בני אדם.
אני זוכרת שנסענו באופניים במעבר הצר ליד האולם. זה היה הכי מפחיד בעולם. כי היה חושך ויכולה להיות מפלצת. ענבר נסע ראשון במהירות מטורפת וחובב איתי על הסבל - אחריו. בסוף הבריכה היינו עוצרים ומדברים על המעבר הצר, המהירות והפחד וצוחקים. אני הכי פחדתי שיתקעו לי הרגליים בקיר. שאני אקבל מכה. אבל זה לא קרה אף פעם.
bottom of page